ישראל אולי לא פיתחה מודל שפה גדול (LLM) משלה, אבל עם ריכוז טאלנטים שמדורג ראשון בעולם והשקעות של כ-19 מיליארד דולר בתחום ה-AI בין השנים 2013 ל-2025, היא מהווה יעד אסטרטגי. כעת, חברת OpenAI מקימה לראשונה פעילות מסחרית מקומית, במטרה לחזק את הקשרים עם תעשיית ההייטק הישראלית.
הפעילות החדשה מתמקדת כרגע בפיתוח עסקי ומכירות, ללא תוכניות לפתיחת מרכז פיתוח בשלב הראשון. בכיר ישראלי, שניהל בעבר את פעילות הסטארטאפים של AWS בישראל, הצטרף לאחרונה ל-OpenAI. הוא אחראי על אזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ומדווח למשרד בלונדון, אך צפוי להתמקד בעיקר בשוק הישראלי.
מחברים אתכם לטכנולוגיה. עכשיו יותר מתמיד.
האפליקציה הרשמית של The Verifier
במקביל לגיוס הבכיר, החברה מחפשת מנהל תיקי לקוחות (Account Director) שיתמקד במגזר הטכנולוגי המקומי. המשרה מוגדרת רשמית בפריז, אך ההערכה היא שהתפקיד יאויש על ידי מנהל שיעבוד מישראל וידווח לפעילות האירופית. בהמשך, ייתכן שהחברה תגייס מנהל בכיר שיוביל את הפעילות המקומית כולה כמנהל מדינה.
המאבק על מאות סטארטאפים ישראלים
מאות סטארטאפים ישראלים מפתחים כיום מוצרים המבוססים על מודלי שפה גדולים. עבור חברות הבינה המלאכותית, גיוס הלקוחות האלה בשלבים המוקדמים עשוי להוביל להוצאות עתק על מודלים ככל שהחברות צומחות. כדי למשוך את הקהל הזה, OpenAI תערוך בהמשך החודש אירוע ייעודי לסטארטאפים ישראלים בשיתוף עם AWS, שבו תציג את פתרונות ה-AI שלה לארגונים. נוכחות חזקה יותר בישראל צפויה לאפשר לחברה אימוץ רחב יותר בארגונים וקבלת משוב ישיר לשיפור המודלים שלה.
אסטרטגיית ההתרחבות הזאת, שמתחילה במכירות לפני הקמת מערך הנדסה, מזכירה את ההתרחבות של OpenAI בהודו, וכן את ימיה הראשונים של גוגל בישראל. נכון להיום, ל-OpenAI יש שני מרכזי פיתוח מחוץ לארצות הברית: בלונדון, שהוא מרכז הפיתוח הבינלאומי הגדול ביותר שלה, ובציריך.
הנוכחות המקומית נועדה להתמודד עם תחרות גוברת מצד שירותי הענן של AWS, מודל Gemini של גוגל, ובמיוחד חברת Anthropic. המתחרה הישירה פועלת באגרסיביות בגזרת הלקוחות העסקיים ומרחיבה את פעילותה למדינות כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה.
מקום ראשון בעולם בשימוש בקלוד
למרות ש-ChatGPT נותר מוצר הבינה המלאכותית המוכר ביותר לצרכנים, הקהל המקצועי בישראל מציג העדפות מגוונות. ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשימוש לנפש במודל קלוד (Claude) של אנתרופיק בקרב האוכלוסייה העובדת.
הפער בין המגזר הפרטי לציבורי בישראל משתקף היטב בנתונים הכלכליים. כלכלני בנק אוף אמריקה מזהירים כי ישראל נותרה מחוץ לדירוג העליון במדדי הבינה המלאכותית הכלליים, בעיקר בשל תשתיות לאומיות חלשות והשקעה ממשלתית מוגבלת. עם זאת, הם מצביעים על נתונים גבוהים במיוחד במדדים הנוגעים למגזר הפרטי, נתון שמסביר את הדחיפות של חברות הטכנולוגיה לבסס נוכחות בשוק המקומי.
