מה בקופסה והתרשמות ראשונית
בקופסה מקבלים יחד עם ה־F6 Pro כיסוי סיליקון שחור, מטען מהיר 120 וואט, כבל טעינה USB ל־USB C ומגן מסך מודבק מראש. הכיסוי ומגן המסך שמגיעים יחד עם המכשיר אינם מספקים הגנה מלאה, אבל הם ישמרו עליו נקי משריטות ושברים עד שיגיעו המגנים שהזמנתם מהאינטרנט.
העיצוב של המכשיר מינימליסטי ומעט משעמם, בליטת מצלמות מרובעת וגדולה בגב המכשיר, מסגרת ישרה ופינות מעוגלות מעט. לצד הבנאליות המשעממת, מתבלטת לטובה דוגמת המשי היפיפייה שמסתתרת בחלק האחורי מתחת לגב הזכוכית בגימור המט הנעים למגע. מרוב שהגב יפה, פעמים רבות מצאתי את עצמי פשוט מסיר את הכיסוי ומשחק איתו באור. בקדמת המכשיר נמצא מסך AMOLED באיכות 2.5K ובגודל 6.67 אינץ’ עם קצב רענון גבוה 120 הרץ.
צפו בפתיחת הקופסה
אחרי שבוע של שימוש גיליתי שרזולוציית המסך בברירת מחדל היא FHD+ ושאפשר לעבור ל־ WQHD+ בקלות. ההבדל בין האפשרויות אינו ניכר, ולא הרגשתי שינוי משמעותי בחיי הסוללה כאשר עברתי לרזולוציה הגבוהה יותר. מערך הרמקולים הסטריאופוני חזק ומפיק סאונד ברור ונעים.
חלק מהדרך של שיאומי (Xiaomi), סמסונג ואחרות להוריד את מחירי המכשירים שלהן, היא התקנת אפליקציות ומשחקים מראש. ב־F6 Pro המצב לא שונה, ובתהליך התקנת המכשיר הסרתי למעלה מ־15 אפליקציות “עודפות״, ביניהן Booking, פייסבוק, טיקטוק ומשחקים מלאים בפרסומות. זה לקח 2 דקות, ככה שזה לא כל כך משנה, ואם בסוף זה מתבטא בזה שהלקוח מקבל תמורה טובה יותר למחיר – אני בעד השיטה.
ביצועים
בפוקו מתמקדים בעיקר בביצועים, ואכן ב־F6 Pro שולב מעבד הדגל של קוואלקום (Qualcomm) משנה שעברה, ה־Snapdragon 8 Gen 2, שמיוצר בטכנולוגיית ייצור בגודל 4 ננומטר ונותן ביצועים טובים מאוד, גם על ההגדרות הכבדות ביותר. תכונה נחמדה שמתאפשרת בזכות המעבד החזק היא מנגנון החלקת התמונה (MEMC), שגורם לכל סרטון ופרסומת ביוטיוב להיראות חלקים יותר בצורה משמעותית.
סוללת ה־5,000 מיליאמפר־שעה של המכשיר, טובה מאוד ותשרוד לכם יום שלם בקלות. ואם אתם משתמשים כבדים תשמחו לדעת שהסוללה נטענת מ־0% ל־100% תוך 20 דקות, נורא שימושי ונוח. כמובן שבטעינה מהירה שכזו המכשיר מתחמם אבל לא ברמה שהמכשיר לא נעים למגע. הטעינה המהירה (והמתחממת) מגיעה במצב כבוי בתור ברירת מחדל בשביל לשמור שהמכשיר לא יתחמם יותר מידיי, אבל גם אם היא כבויה המכשיר נטען מהר מאוד. אין טעינה אלחוטית.
מערכת ההפעלה – HyperOS מוחלשת
כבר שנים שמערכת ההפעלה של שיאומי לא השתנתה הרבה ברמה העיצובית . MIUI 12 ו־HyperOS לא נראות שונות מאוד, למרות שביניהן עברו 4 שנים ואפילו יותר גרסאות MIUI. אבל בתור משתמש עבר של MIUI, אני יכול להגיד בוודאות ש־HyperOS היא הגרסה הטובה והיציבה ביותר של המערכת מבית שיאומי, נתון מפתיע בהתחשב בהיסטוריה של החברה. מלבד שיפורי היציבות שנעשו מאחורי הקלעים עוד מ־MIUI 12.5, HyperOS פותחת אפשרויות התאמה אישית חדשות במסך הנעילה, אנימציות טובות ואינטואיטיביות ועוד כל מיני דברים קטנים שמשפרים את איכות החיים. אחת הפונקציות האוטומטיות היותר נחמדות של המערכת, היא ההשתקה ההדרגתית כשמתחילים לשמוע מוזיקה בזמן שמדיה אחת מופעלת. זה נותן מעבר נעים והדרגתי בשימוש בטלפון, דבר שבדיעבד חסר לי במכשיר הגלקסי שבו אני משתמש ביום־יום.
ממשק המשתמש HyperOS מגיע למכשירי הפוקו בגרסה “מוגבלת” עוד מימי ה־MIUI. מה זאת אומרת? האייקונים לא מעודכנים (כבר שנתיים עברו מאז שהשתנה הלוגו של חנות הפליי…) ויש פחות אנימציות ברחבי מערכת ההפעלה, אבל יחד עם המעבר ל־HyperOS, ההבדלים פחות מורגשים וההבדל היחידי הוא האייקונים (שכמובן אפשר להחליף מהמגוון שבאפליקציית ערכות הנושא). רבים מתלוננים על עניין הפרסומות במערכות ההפעלה של שיאומי לאורך השנים, ואני שמח לבשר שבמהלך השימוש לא נתקלתי בפרסומות. אם אתם רוצים לכבות “לגמרי” את הפרסומות, פשוט תחפשו באפליקציות המערכת את אפשרות Get Recommendations (ובעברית, קבל המלצות) ותבטלו אותה. ביישומון ערכות הנושא לדוגמה, האפשרות קופצת בפתיחה הראשונית וניתן לבטל אותן ישירות.
צילום – לא בראש מעיינם של POCO
מערך הצילום הוא הנקודה החלשה במכשירי פוקו בכל הדגמים. ב־2020 ניסו בפוקו לשנות את המשוואה עם השקת ה־POCO F2 Pro, ומאז לא ראינו דגם פרו בסדרת הדגל POCO F עד השנה. כבר על הנייר ניתן לראות שהמצלמות הן “לא הצד החזק” של ה־F6 Pro, ובאמת בפוקו שמים דגש על ביצועים על חשבון המצלמות.
ל־F6 Pro יש מערך מצלמות אחורי משולש. המצלמה הראשית מצוידת בחיישן 50 מגה־פיקסל OV50E של Omnivision, שמביא תוצאות טובות להפליא. בתאורת יום טובה התמונות נפלאות, הצבעים טבעיים והחשיפה מעולה. עם זאת, בתאורה פחות טובה או פנימית, התמונות לעיתים סובלות מחשיפת יתר (בעיקר בצילום אובייקטים אנושיים) ולעיתים מרעש דיגיטלי. בצילום לילה, העיבוד שופר משמעותית, במצב הייעודי התמונות נראות טבעיות וללא עיבוד יתר. הצבעים בתמונה טובים ויש חדות שלא נראתה במכשירים של שיאומי באותה גזרת מחיר בעבר. גם מצב הפורטרט (דיוקן) השתפר משמעותית מבחינה תוכנתית, עם טשטוש רקע טבעי וגזירה מדויקת של האובייקט – מה שמוציא תוצאות שמזכירות מצלמה מקצועית.
צילום וידאו במצלמה הראשית נותן תוצאות טובות עם טשטוש רקע טבעי וייצוב טוב. הפוקוס לעיתים מתבלבל ו־”קופץ” כשיש כמה אנשים בתמונה, אך בסך הכל התוצאה טובה. בהסרטה בלילה בתאורה עירונית, הייצוב הדיגיטלי מתקשה והתוצאה היא הופעתן של קפיצות קטנות בסרטון, למרות שהחדות נשמרת. ניתן לצלם באיכות מקסימלית של 8K ב־24 פריימים לשנייה עם ייצוב, וגם ב-HDR באיכויות 720p, 1080p ו־4k ב-24 או 30 פריימים לשנייה.
בנוסף למצלמה הראשית, יש עוד שתי מצלמות אחוריות: מצלמה אולטרה־רחבה של 8 מגה־פיקסל עם חיישן IMX355 של סוני, שמוציאה תמונות טובות בתנאי תאורה טובים אך עם פחות פרטים, ובתאורה חלשה יותר מומלץ להימנע משימוש בה בגלל רעש דיגיטלי בולט. המצלמה השלישית היא מצלמת מאקרו עם חיישן 2 מגה־פיקסל, שנותנת תוצאות לא שמישות ברובן, ועדיף לצלם עם המצלמה הראשית ולעשות Crop דיגיטלי מבחינת הצבעים, החדות והרעש של התמונה.
וידאו במצלמה האולטרה־רחבה מוגבל לאיכות 1080p ב־30 פריימים לשנייה והתוצאות מלאות ברעש. צילום וידאו במצלמת המאקרו מוגבל ל־720p ב־30 פריימים לשנייה, והתוצאה מאכזבת מאוד כמו שניתן לשער.
המצלמה הקדמית ממוקמת בחור במרכז המסך, מגיעה עם חיישן OV16A1Q של 16 מגה־פיקסל מבית Omnivision ונותנת תוצאות טובות בתנאי תאורה טובים, עם HDR מפתיע וקצת רעש דיגיטלי שלא ניכר. בתאורה לא מיטבית, הצילום איטי יותר וקולט כל תזוזה, מה שמביא לתוצאות מטושטשות ב”סלפי” מהירים. בווידאו, הייצוב הדיגיטלי מורגש ועוזר בייצוב אך חותך את התמונה משמעותית, וזמין רק בצילום ב־30 פריימים לשנייה, למרות שניתן לצלם ב־1080p ב־60 פריימים לשנייה. במצלמה הקדמית והאחורית הראשית ניתן גם לצלם סרטונים עם טשטוש רקע (כמו מצב Cinematic באייפון) ב־1080p ב־30 פריימים לשנייה.
פוקו (לא) מתקדמים
בתור אחד שהשתמש ב־F2 Pro על בסיס יומי למעלה משנתיים וחצי, אני יכול להגיד שלמרות שפוקו מתקדמים בכל שנה וממשיכים להשיק מכשירים, הם גם ממשיכים להזניח את המצלמות. ב־F2 Pro הייתה מצלמת מאקרו מעולה באיכות 5 מגה־פיקסל שיכלה להוציא תוצאות מרהיבות. בנוסף, באותו המכשיר בשלהי 2020 כבר אז הייתה האפשרות לצלם סרטונים ב־8K. בקצרה: פוקו עושים צעד קדימה ושניים אחורה. כמובן שיש התקדמויות בחלקים אחרים במפרט, אבל להתקדם ארבעה דורות ולקבל באותו תג מחיר מצלמה כמעט זהה? זה מאכזב מאוד.
