המאבק של רשתות השיווק בתופעת התובעים הסדרתיים רשם השבוע ניצחון משמעותי בבית המשפט המחוזי מרכז. השופטת כרמית בן אליעזר דחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת KSP, תוך שהיא מותחת ביקורת נוקבת על המניעים שעמדו מאחורי הגשתה ומחייבת את התובעת בהוצאות משפט כבדות של 35 אלף שקל.
הפרשה החלה ב-2025, כאשר לקוחה של הרשת טענה כי KSP עוברת על החוק בכך שהיא משווקת מוצרים מיובאים ללא סימון מתאים או הוראות שימוש בעברית. בין המוצרים שצוינו בבקשה היו כרטיסי זיכרון, מטענים ואוזניות של אפל. אלא שבמהלך הדיונים התברר כי לא מדובר בצרכנית מודאגת מהשורה, אלא בחלק ממה שהוגדר בבית המשפט כ"עסק משפחתי" להגשת תביעות.
המרדף אחרי הגמול הכספי
בית המשפט קבע כי התביעה התמקדה ב"ליקוט דובדבנים" של תקלות שוליות וזניחות שאינן מייצגות את מדיניות הרשת. השופטת הדגישה כי במוצרים טכנולוגיים בסיסיים ואינטואיטיביים, היעדר תרגום להוראות אלמנטריות לא באמת פוגע בצרכן או גורם לו נזק. הקביעה המרכזית הייתה שההליך נועד בעיקר כדי לייצר גמול כספי ושכר טרחה לעורך הדין, שהוא במקרה גם בעלה של התובעת.

ברשת KSP, שיוצגה על ידי משרד פירון, הציגו נתונים לפיהם הם מחזיקים במלאי של מעל 100 אלף פריטים בכל רגע נתון. בית המשפט קיבל את הטענה שגם במערכות המתקדמות ביותר, תקלות נקודתיות בסימון הן כמעט בלתי נמנעות ואינן מצדיקות את גלגול העלויות העצום של הליך ייצוגי על הרשת ועל הקופה הציבורית.
השלכות על עולם הצרכנות
למרות שהתובעת ופרקליטה מתכננים לערער לבית המשפט העליון, פסק הדין הנוכחי מהווה תמרור אזהרה ברור. הוא מסמן את הקו שבין הגנה לגיטימית על זכויות הצרכן לבין ניצול של המערכת המשפטית למטרות רווח אישי. עבור חובבי הטכנולוגיה והגאדג'טים בישראל, מדובר בהחלטה שמונעת עומס מיותר על יבואנים, שבסופו של דבר עלול להתגלגל למחירי המוצרים עצמם.
עבור KSP, מדובר בסיום של הליך משפטי ממושך שבו הצליחה להוכיח כי היא פועלת לפי סטנדרטים של "אפס תקלות" ככל הניתן, וכי המקרים שהוצגו היו בגדר היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל.

שיבדקו אם היא קונה מוצרים מעלי אקספרס ,האם יש שם עברית בהוראות ?!
שתמשמש בגוגל טרנסלייט