שנת 2025 הייתה שנה אינטנסיבית ורווית אירועים שהשפיעה עמוקות על האופן בו הישראלים צורכים תוכן וגולשים ברשת. המציאות הביטחונית הכתיבה דפוסי צריכה חריגים, כאשר פתיחת המלחמה עם איראן הייתה האירוע הנצפה ביותר השנה.
בזמן המערכה בחודש יוני נרשם זינוק של 23 אחוזים בשעות הצפייה היומיות, שהגיעו לשיא של 11.2 שעות למשק בית. האירועים שריתקו את הישראלים למסך יותר מכל היו מבצע "עם כלביא", ימי הלחימה באיראן, חזרת החטופים והגעת הנשיא טראמפ לישראל. ביום שחרור 20 החטופים נרשמה צפייה גבוהה פי 4.5 ביחס לימי שגרה, אך בשעות הערב נרשמה תפנית חדה לכיוון אסקפיזם עם זינוק של 40 אחוזים בצפייה בתכני VOD.

בתוך הכאוס החדשותי, אפליקציית טלגרם הפכה לצינור מידע קריטי עבור הישראלים. השימוש באפליקציה זינק ב-47 אחוזים בחישוב שנתי , אך הנתון המדהים באמת נרשם ברגעי החרדה הגדולים: בזמן שהות בממ"דים, נפח השימוש בטלגרם זינק בכ-600 אחוזים.
הישראלים משתמשים בה כדי לצפות בסרטוני נפילות, לקבל עדכונים חיים ללא צנזורה ולתקשר עם העולם החיצון. במקביל, 72 אחוזים מהציבור צרכו את החדשות שלהם דרך הרשתות החברתיות וזמן הצפייה בחדשות זינק ב-45 אחוזים בימי המערכה.

בגזרת האפליקציות נרשמו השנה שינויים דרמטיים בהעדפות הקהל. האפליקציה הצומחת ביותר היא ללא ספק ChatGPT, שרשמה זינוק אדיר של 227 אחוזים בשימוש. מחצית מהישראלים כבר נעזרים בבינה מלאכותית במקום במנוע החיפוש של גוגל, ול-17 אחוזים מהם כבר יש מנוי בתשלום לשירותי AI.
אפליקציות נוספות שחוו עלייה הן ספוטיפיי עם 29 אחוזים וזום שעלתה ב-25 אחוזים. מנגד, הרשתות הוותיקות ואפליקציות ההיכרויות מאבדות גובה: השימוש בטוויטר צנח ב-17 אחוזים והשימוש בטינדר ירד ב-12 אחוזים. וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם שמרו על יציבות ללא שינוי מהותי.

הבית הישראלי הממוצע צורך כיום כ-700 ג'יגה דאטה בחודש, נתון שצפוי לחצות את רף ה-1 טרה בייט עד שנת 2030. מנויי רשת הדור החמישי גולשים ב-30 אחוזים יותר ממנויי דור 4, כאשר רוב התעבורה (77 אחוזים) מוקדשת לווידאו וסטרימינג. למרות ההתלהבות מכלי ה-AI, רוב מוחלט של הציבור (81 אחוזים) עדיין מעדיף לצפות בתוכן אנושי אמיתי ו-86 אחוזים דורשים סימון ברור של תוכן שנוצר על ידי מכונה. הצרכן הישראלי צופה בממוצע ב-30 סרטים ו-21 סדרות בשנה, כאשר 9 מתוך 10 הסדרות הנצפות ביותר הן הפקות מקור ישראליות.

גם תרבות הפנאי והמשפחה מושפעת מהמצב. 76 אחוזים מההורים מדווחים כי ילדיהם משחקים במחשב, מה שמוביל לכך ש-56 אחוזים מהם יוצאים פחות מהבית. מחצית מההורים היו רוצים שילדיהם יפסיקו לשחק בלהיטים כמו רובלוקס ופורטנייט, אך רק 43 אחוזים מההורים לילדים בגילאי 7-12 מגבילים בפועל את השימוש בנייד. בזמן המלחמה, הצפייה בתכני ילדים בנייד עלתה ב-33 אחוזים.
בתחום התיירות, 75 אחוזים מהישראלים חוששים לנסוע לחו"ל ו-67 אחוזים אף חוששים לדבר עברית בקול רם בחו"ל. היעדים המועדפים נותרו קרובים, כאשר יוון מובילה את הרשימה זו השנה השלישית ברציפות.

פלאפון ו-yes גם שיתפו בנתוני צפייה גבוהים שנרשמו בגמר האירוויזיון עם עלייה של 25% ביחס לשנה שעברה לצד שיאי צפייה בשידורי ספורט במשחקים כמו הפועל ב"ש מול בית"ר י-ם ופריז סן ז'רמן נגד ארסנל. בנוסף, יס משתפת כי עשרת התכנים הנצפים ביותר השנה בפלטפורמה הם למעשה בעיקר תכני מקור. עם כל הכבוד ללוטוס הלבן של HBO במקום ה-7, בראש הטבלה מככבות סדרות ישראליות כמו "תחריר", "בלאדי מורי 2" וסדרת הדוקו ריאליטי של נועה קירל – "אני נועה קירל".
