סקירה: (Galaxy A7 (2018 – סוס עבודה לעבודות קלות

במסעה להמשיך ולכבוש את תחום מכשירי הביניים, הציגה סמסונג (Samsung) ב-2018 גרסה מחודשת למכשיר שהושק בשנים הקודמות תחת אותו השם – Galaxy A7. עם המכשיר האחרון, מכשירי הביניים קיבלו תפנית כלכלית חדה מבחינת סמסונג שלא בהכרח שמה אותם במיקום הנכון. אנחנו בכל אופן לא הסתפקנו בהסקת מסקנות באוויר ולקחנו את המכשיר החדש לסקירה.

העיצוב ואיכות הבנייה

מבחינה ויזואלית המכשיר מקנה תחושת פרימיום שלא נכנע לטרנדים האחרונים. סמסונג מתחה מסך AMOLED לגודל של 6 אינץ' עם רזולוציה גבוהה ולא נסחפה אחרי טרנד המגרעת, בדומה למכשירים מקבילים בקטגוריה. יחד עם זאת, המחיר ש"שילמה" סמסונג הוא בשוליים הלא כל כך דקים, שמשאירים מעט שטח מת ולא מנוצל בקצוות המכשיר ומגיעים ליחס מסך-מכשיר של 74.4%.

כדי לאפשר תג מחיר נמוך, החברה החליטה לתת למכשיר גוף פלסטיק אך שידרגה אותו במעטה זכוכית, שנותן לו מראה מלוטש יותר ומבריק שמושך את העין. בצד המכשיר תוכלו למצוא את כפתורי הווליום הסטנדרטיים לצד כפתור כיבוי והדלקה קצת פחות סטנדרטי, שמשלב בתוכו גם את חיישן טביעת האצבע, כך שלמעשה כשתרצו לפתוח את המכשיר פשוט תצטרכו להחזיק אותו בצורה טבעית, פחות או יותר.

מה שמאכזב קצת הוא חיבור הנתונים והטעינה. במכשיר הביניים הזה סמסונג שמרה דווקא על חיבור ה-MicroUSB ולא מיהרה להחליפו ל-USB-C, מה שגם מוביל לאכזבה שהמכשיר אינו תומך בטעינה מהירה. יחד עם זאת, המכשיר מצויד בסוללה גדולה בנפח של 3,300 מיליאמפר/שעה, שעל הנייר נראית מבטיחה, ועשויה לקבל גם ניקוד תואם בהמשך הסקירה.

צפו: פתיחת קופסה של ה-Galaxy A7 2018

למרות הסוללה הגדולה, עצם היותו של המכשיר עשוי פלסטיק נותן קצת תחושה "חלולה" וקלה, שכן המכשיר, למרות גודלו הגבוה והרחב, שוקל רק 168 גרם, שזהו אמנם משקל אידיאלי לשימוש במכשירים עם מסכים בגודל כזה, אך מוריד קצת מהציפיות בניגוד לניראות הראשונית של המכשיר.

ביצועים ותוכנה

אם אתעכב מעט על חיישן טביעת האצבע, אני יכול לומר שזמן התגובה הוא לא מהיר כמו שהייתי מצפה שיהיה ואכן לוקח לו מספר מילי-שניות להגיב עד כמעט שנייה, מהרגע בו מניחים את האצבע על החיישן. אני מניח שאנשים שמגיעים ממכשירי ביניים אחרים לא ירגישו בהבדלים מהותיים אך הדבר יורגש בעיקר עבור אלה שמגיעים למכשיר מ"ספינות דגל" של החברות הגדולות. יחד עם זאת, לצד חיישן טביעת האצבע קיימת אפשרות זיהוי הפנים שמתפקדת בצורה לא רעה בכלל.

ה-Galaxy A7 של השנה (2018) כולל את ערכת השבבים Exynos 7885 הביתי של החברה בעל 8 ליבות שמאפשר ביצועים לא רעים בכלל. לצד ערכת השבבים תמצאו שתי תצורות זיכרון עבודה כאשר האחת היא 4 ג'יגה-בייט RAM עם 64 ג'יגה בייט נפח איחסון ואילו השנייה היא 6 ג'יגה בייט RAM  עם נפח זיכרון של 128 ג'יגה בייט. אני כל כך שמח שחברות התחילו להתקדם ולהבין שתצורות ה-16 ו-32 ג'יגה בייט כבר לא רלוונטיות. אגב, בשתי התצורות המוצעות, תמצאו גם חריץ הרחבה שתומך בהוספה של עד 512 ג'יגה בייט נוספים.

המכשיר מגיע עם אנדרואיד 8.0 אוראו מבית גוגל, עליו מולבש ממשק המשתמש של סמסונג Experience UI. שנים רבות סלדתי מממשק המשתמש הוותיק של סמסונג, הטאצ'וויז, שסבל רבות מבאגים ולאגים שהפכו אותו ידוע לשמצה בתחום, אך השינוי שסמסונג עשתה בממשק החדש ראוי להערכה. הממשק מותאם בקלילותו למכשיר שלא מריץ נתוני-על טכניים ורץ בצורה כמעט חלקה. יחד עם זאת, היו לא מספר מקרים בהם המכשיר קפא בזמן שימוש במספר אפליקציות בו זמנית, מה שהכריח אותי למנן ולנטר את הפעילות שלי ולהסתגל לצורת עבודה חדשה עם המכשיר.

בנושא הסוללה שהזכרתי בחלק הקודם, אעשה ספוילר כבר עכשיו ואומר שהיא ראויה לקבל ציון לשבח. במתיחת הביצועים של המכשיר קיבלתי זמן שימוש של יום עבודה מלא, ואילו עם קצת שינויים התנהגותיים (אצלי כמובן) הצלחתי להגיע גם ליום וחצי. האכזבה היא כאמור בחוסר האפשרות לטעינה מהירה.

המצלמה

בגב המכשיר תמצאו 3 מצלמות שונות המיועדות להתאים כמעט לכל תרחיש צילום אפשרי. מבחינת המפרט תמצאו שם מצלמה ראשית של 24 מגה פיקסל, לצד מצלמת עומק של 5 מגה פיקסל המסייעת בצילומי פורטרט, ואחת נוספת עם 8 מגה פיקסל, לצילום תמונות בזווית רחבה.

במקומות בהם התאורה טובה, שלושת המצלמות מספקות את הסחורה. המצלמה הראשית תופסת את כל הפרטים אך כיאה לסמסונג, התוצאה הסופית מקבלת "בוסט" של צבע, שלעיתים מוציא את התמונה קצת מאיזון. יחד עם זאת, נראה שסמסונג שמה פה פחות דגש על הבוסט, ובהרבה מהמקרים אין הגזמה של הצבעים. התוצאה די זהה גם בשתי המצלמות האחרות באותם תנאי צילום. מצלמת העדשה הרחבה אידיאלית במיוחד לצילומי נוף אך היא אינה כוללת פוקוס אוטומטי, ולכן היא גם מתקשה להוציא תמונות חדות אם לא דאגתם לפקס אותן מראש.

בתנאי תאורה פחות טובים המצלמות הראו צורך למאמץ נוסף. עיבוד התמונה במצבי הצילום הללו נותן עבודה קשה יותר ומבהיר את התמונות בצורה שנראית כמעט מלאכותית, לצד מריחות קלות. הבעייתיות הזו מורגשת גם ביתר המצלמות, וכן גם בצילומי הוידאו במצבי התאורה הנמוכים. נראה שזהו עקב האכילס העיקרי של המצלמה במכשיר הזה, ולמען האמת גם בלא מעט המכשירים המשווקים היום באותה קטגוריה.

יחד עם כל מה שפחות טוב יש עדיין כמה נקודות אור (בהנחה שיש אור מסביבכם). צילום העומק ותמונות הפורטרט (Live focus) פועל בצורה טובה ומהירה יחסית. בנוסף, מצלמת ה-24 מגה פיקסל הקדמית מספקת ביותר וגם שם אפקט הפורטרט מככב לצד ה-AR Emojis.