מדריך: מספר כללים לשימוש בטוח באינטרנט שחייבים לדעת

בעידן הטכנולוגי המתקדם של היום, חשוב לדעת איך להבדיל בין אתרים לגיטימיים לאתרים שרק מנסים להוציא מכם פרטים אישיים. בשנים האחרונות ישנה עלייה במקרי גניבת פרטים אישיים, בין אם זה ממערכות שנפרצות ובין אם זה מהמשתמשים עצמם בתרגילי הונאה.  הפרטים האישיים כוללים מידע על זהות המשתמשים, החל מהשם המלא, כתובת הדואר האלקטרוני ותאריך הלידה, ועד למספר כרטיס האשראי המלא ופרטים נוספים אשר מאפשרים לגנבים להשתמש בזהותכם ולגנוב ממכם.

אז אמנם נגד מקרים של פריצה למערכות גדולות אין לכם הרבה מה לעשות, אך כדי למנוע מהאקרים לפתות אתכם לתת את פרטיכם מרצונכם החופשי, הכנו לכם כמה כללים שכדאי לשים לב אליהם:

בקשות לשינוי סיסמה או מסירת פרטי אשראי

אם קיבלתם הודעת דואר אלקטרוני שאומרת לכם שייתכן שחשבונכם נפרץ ועליכם לאמת אותו מחדש, תתחילו לחשוד. החשבונות המדוברים הם בדרך כלל באתרים הגדולים אליהם נרשמתם, כמו פייסבוק, אמזון, איביי וכו.  הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לצאת מההודעה ולהכנס בעצמכם לאתר המדובר בצורה עצמאית, ככה אתם יודעים שאתם מגיעים לאתר בדרך שאתם מכירים.  במידה ויהיה עליכם לשחזר את החשבון או לאפס את הסיסמה, המערכת כבר תודיע לכם ברגע שתתחברו אליה.

שימו לב לקישורים וזהות הפונה

אם קיבלתם הודעת טקסט המדווחת על סיום תוכנית הסלולר שלכם ומשכנעת אתכם לחדש אותה תמורת סכום פעוט, אל תתפתו לעשות צעד פזיז. תחילה, שימו לב מי הוא שולח ההודעה. במקרים שראינו לאחרונה, רבים קיבלו הודעה שכזו הנשלחת כביכול מהמפעילה הסלולרית שלכם, אבל בגלל שההודעה אינה אמיתית, היא לא תמיד קולעת. כך למשל, משתמשים רבים ברשת ‘גולן טלקום’ קיבלו הודעות מ’פרטנר’, מה שהופך את הסיטואציה ללא הגיונית. בנוסף, אם קיבלתם הודעה מהמפעילה עם קישור, שימו לב שהקישור נושא את שם החברה, לדוגמה: הודעה מפרטנר תכלול קישור שמתחיל ב-partner.co.il.   במידה וההודעה המדוברת מגיעה אל תיבת הדואר האלקטרוני שלכם, שימו לב לכתובת השולח וודאו שהוא מזוהה עם אותו ספק שירות.

אל תתקינו שום דבר ממקור שאינו מוכר לכם

אחד הדברים הנפוצים ברשת בגלישה מהסמארטפון היא התראה הקופצת בזמן גלישה, מודיעה לכם שהמכשיר שלכם נגוע בוירוס ומבקשת להתקין תוכנת אבטחה מסויימת. ההודעה לרוב נראית אמינה כי היא מציינת את דגם המכשיר הספציפי שלכם ולעיתים אף מגיעה בעברית.  הסיטואציה, שקצת מלחיצה לפעמים כי היא מלווה ברטט חוזר של המכשיר, היא מניפולטיבית ואינה נכונה, שכן כל מטרתה היא לגרום לכם להוריד קבצים שבעצם ידביקו את המכשיר בוירוס. הפיתרון הכי טוב במקרה הזה הוא להתעלם, לצאת מאפליקציית הדפדפן ולסגור אותה.  על אותו העיקרון, אל תתפתו להתקין קבצי אפליקציות מחוץ לחנויות האפליקציות הרשמיות, שכן הם אינם עוברים את בקרת האבטחה הקפדנית אותה מעבירות החברות הגדולות.

סימני המותג וסימני אבטחה

במידה וכבר לחצתם על הקישור מהסעיף הקודם, בחנו את האתר ושימו לב אם לוגו החברה נמצא בו, בנוסף לזיהוי הקישור. כמו כן, שימו לב לדרך הפנייה אליכם. מותג גדול כמו פייסבוק למשל, אינו מתקשר עם המשתמשים שלו באמצעות הודעות במנסג’ר ולכן, אם אתם מקבלים הודעה אישית בפייסבוק המתיימרת להיות מצוות האבטחה של החברה, תדעו שזוהי אינה הדרך המקובלת לפנות אליכם. פייסבוק לרוב מתקשרת באמצעות התראות מותאמות אישית בפלטפורמה ולעיתים אף בדואר אלקטרוני.  כמו פייסבוק, גם מותגים אחרים פועלים בדרכים דומות.

מבחינת סימני האבטחה, בדפדפנים רבים מופעל מנגנון המתריע לרוב לפני הגעה לאתרים שאינם בטוחים. במידה ומופיעה לכם התראה שכזו, צאו מיד מהאתר. כמו כן, כתובת אתרים בטוחים מתחילים ב-https וגם מסומנים במנעול ירוק בשורת הכתובת, לצד המילה Secure. אתרים שאינם מאובטחים, יופיעו עם סימן אזהרה אדום באותו מקום בשורת הכתובת עם צמד המילים Not Secure וקו חוצה על https בצורה כזו  h̶t̶t̶p̶s̶, כך שלא משנה כמה ינסו לשכנע אתכם באתר, הוא אינו מאובטח.

לסיכום

בכל המקרים, חשוב לא למהר ולמסור את הפרטים האישיים. אם אתם לא מצפים לשיחה/הודעה, תתחילו לחשוד קצת. אם יש ביכולתכם לפנות לספק השירות ישירות – עשו זאת, ואם אתם לא בטוחים מה לעשות, שתפו אנשים שאתם סומכים עליהם ויכולים לסייע לכם לזהות את התרמית, אם יש כזאת.

אם יש לכם עוד שאלות, שתפו אותנו בתגובות.