סקירה: Xiaomi Redmi Note 4

באוגוסט 2016 הציגה ענקית הטכנולוגיה שיאומי, את המכשיר האחרון בסדרת הפרימיום הנמכרת ביותר שלה לשוק הביניים Xiaomi Redmi Note 4. 
קצת לפני שאחיו הגדול עשה עלייה לארץ, לקחנו אותו לסיבוב ניסיון כדי להבין מה כל המהומה.

עיצוב

כמכשיר המוגדר כ'פרימיום' עבור שוק הביניים, שיאומי שדרגה את המכשיר החדש בסדרה עם גוף מתכתי אחיד המורכב מאלומיניום בעל קווי עיצוב מרשימים, המעניקים את אותה תחושת 'פרימיום' באחיזת המכשיר.
את קדמת המכשיר מעטר מסך LCD בגודל 5.5 אינץ' בעל זכוכית מעוגלת לאחיזה ארגונומית, אך למרות גודל המסך, הגודל הכולל של המכשיר (המתפאר ב151 מ"מ אורך ו76 מ"מ רוחב) עדיין מאפשר אחיזה ושימוש נוחים ביד אחת.
עובי המכשיר עומד על 8.3 מ"מ (לעומת 8.7 מ"מ של קודמו) ומשקלו 171 גרם (לעומת 164 של קודמו) אך נתונים אלה אינם משפיעים על זמן ממושך בהחזקתו למרות משקלו הגבוה יותר.

בגב המכשיר תוכלו למצוא את פסי האנטנה שהפכו לדבר נפוץ במספר מכשירים מוכרים (ביניהם האייפון של אפל וכמה ממכשיריה של HTC) וחיישן ביומטרי לזיהוי טביעת אצבע, אשר אחרי הגדרה ראשונית יפתח את המכשיר במהירות גם במיקום חלקי של האצבע.

בתחתית המכשיר, לצד חיבור ה-MicroUSB, נמצא 'גריל' הרמקול, שאף על פי זה שלא מדובר ברמקול סטריאופוני, ציידה שיאומי את המכשיר בשני 'גרילים' לטובת הסימטריה, בעוד שרק מאחד מהם יוצא למעשה השמע.

אין שום אמירה מהפכנית בעיצוב המכשיר, שכן הוא מזכיר מכשירים רבים המקבילים לו בעיצוב ה'פרימיום', אך זהו רק בונוס בשימוש המכשיר מאחר והוא מרגיש טוב באחיזה ובשימוש ביד אחת ולאורך זמן, נוסף על עיצוב נאה לעין.

תצוגה

כפי שהזכרנו, מסך ה- IPS LCD של המכשיר מתנשא לגובה של 5.5" ומגיע לרזולוציית Full HD 1080p, עטוף בזכוכית מעוגלת בתצורת 2.5D הפופולרית

אף על פי שמדובר במסך זהה למסך שעיטר את הדור הקודם, ישנו שיפור מועט ברמת הבהירות, מה שמאפשר צפייה טובה יותר גם מול אור שמש ישיר ובזויות שונות. ניתן לראות גם שיפור ניכר באיכות הצבעים כך שטקסט ותמונות הופכים להיות קריאים וחיים יותר, למעט מקרים בהם הצבעים נוטים להיות קצת "מוגזמים" מבחינת הגוון, הכל כמובן תלוי גם בבחירת בהירות המסך.

למרות השיפור במסך, חדי העין ואלה שבאמת שמים לב לפרטים, לא יוכלו להתעלם מה'"מסגרת" השחורה שעוטפת את התצוגה בכל זמן נתון. בשימוש ממושך ניתן להתעלם מכך אך אלה המתקשים להתעלם מהפרטים הקטנים, עלולים למצוא את זה מעט מציק ובעייתי.

בעבור מכשיר המעניק תחושת פרימיום ובו זמנית נמכר במחיר הנמוך בחצי ממכשיר כזה בהגדרתו, המסך נותן תמורה טובה, ראות מצויינת עם טכנולוגיה שלא מבזבזת זמן סוללה יקר.

ביצועים וחומרה

מתחת למכסה המנוע המטאלי, נמצאת מערכת שבבים מדגם Helio X20 מבית MediaTek, לצד המעבד הגרפי מדגם Mali-T880, המשלב 10 ליבות עיבוד, כאשר 8 מהן מסוג Cortex-A53, מתוכן 4 בתדר שעון מקסימלי של 2.0 ג'יגה-הרץ ו-4 נוספות בתדר 1.4 ג'יגה-הרץ עבור הביצועים היום יומיים, בעוד שתי הליבות הנותרות רצות על דגם Cortex-A72 בתדר מקסימלי של 2.1 ג'יגה-הרץ וישמשו עבור הפעולות הקשות יותר של המשתמש.

לצד המעבד שולב זיכרון עבודה (RAM) של 3 ג'יגה בייט, נפח אחסון פנימי של 64 ג'יגה-בייט (עם האופציה להרחבה עד 256 ג'יגה בייט), וסוללה בלתי רגילה בקיבולת 4,100 מיליאמפר/שעה המעניקה ביצועים טובים לאורך זמן.

המעבד של MediaTek הצליח לעמוד בגבורה כמעט בכל משימה שקיבל, החל מגלישה פשוטה ברשת ועד להפעלת משחקים קלים וצפייה בסרטונים. יש לציין שכאשר כח העיבוד נדרש לעבוד בצורה חזקה יותר, כמו למשל במשחקים בעלי גרפיקה  מורכבת, הורגשה איטיות קלה אך זמן קצר אחרי זה המכשיר חזר לעבוד כרגיל כאילו כלום לא קרה. פעולה זו לא חזרה על עצמה בתדירות גבוהה שכן נראה כי ה-Helio X20 של MediaTek אכן עבר שיפור משמעותי ברמה שאינה יורדת ממקבילו בקוואלקום – Snapdragon 650.

ממשק המשתמש

ה-Redmi Note 4 מריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד 6.0.1 לצד ממשק המשתמש הביתי של החברה – MIUI 8.0.

למי שלא מכיר, ממשק המשתמש הביתי משלב בין אנדרואיד ל-iOS, שכן הוא מעניק את יכולות האנדרואיד באפשרויות הבחירה לנראות ושליטה במכשיר, לצד עיצוב הבית המזכיר את iOS ללא מגירת אפליקציות (כלומר – כל האפליקציות על המסך או בתיקיות). משתמשי אנדרואיד שאינם היו רגילים למכשירים של שיאומי עד היום יצטרכו להתרגל קצת בעוד שלמשתמשי iOS תהיה הנחה קלה בהתאקלמות למכשיר.

שיאומי עשתה עבודה טובה בממשק המשתמש שלה והיא כמעט ואינה חורגת מהעיצוב הנקי של אנדרואיד, מה שמאפשר הורדת העומס בהרצת המערכת ועבודה חלקה וללא תקיעות.

מצלמה ומולטימדיה

אם עד עכשיו שיבחנו את המכשיר על תנאי הפרימיום אותו הוא מציב, באיכות המצלמה הוא מחזיר אותנו לקרקע ומזכיר לנו שעדיין מדובר במכשיר ביניים. במערך הצילום הראשי של הנוט 4 נמצא חיישון צילום של 13 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.0, פלאש LED כפול בשתי טמפרטורות צבע, יכולות פוקוס אוטומטי מהיר וצילום וידאו עד רזולוציית Full HD.

למרות המפרט המבטיח, תוצרי הצילום של המכשיר הם בגדר הבינוני ביותר, וזאת במידה ותנאי התאורה טובים. אף על פי שהתוצאות לרוב היו מספקות, תמונות מסוימות שצולמו בתנאי תאורה מוצלחים, לעיתים התגלו כמטושטשות עקב פוקוס לקוי מאחר ונראה כי המצלמה לא תמיד ידעה על מה להתביית. תמונות אחרות לעיתים יצאו דהויות ואף עם איזורים בהירים שנראו כ"שרופים". יחד עם זאת, שימוש באפשרות ה-HDR בעת הצילום שיפר את איכות התמונה.
בתנאי תאורה נמוכים, כאשר השמש שוקעת או בתוך מבנים, התמונות נראו גרעיניות יותר וחסרות פרטים.

המצלמה הקדמית, המכילה חיישן של 5 מגה פיקסל בלבד, הציגה תוצאות דומות אם כי לעיתים קצת יותר משופרות, תלוי כמובן גם כאן בתנאי התאורה.

איכות הוידאו של המצלמה הראשית והקדמית מקבילה לאלה של הסטילס, שכן ניתן לראות מחסור רב בפרטים ותוצאות שאינן מלהיבות במיוחד.

בתחום המולטימדיה, מסך המכשיר מאפשר צפייה בסרטוני וידאו ברזולוצייה גבוהה, גלישה באינטרנט, צילום תמונות ואף קריאת טקסט באיכות מרשימה ונוחה לאורך זמן, גם בשל איכותו וגם בזכות גודלו שהפך להיות כסטנדרט בין יצרניות המכשירים.

לעומת חוויית הצפייה במסך, רמקול המונו הבודד שצירפה החברה למכשיר אינו מספק עוצמה גבוהה למדי באיכות טובה, שכן עוצמת השמע המקסימלית הופכת את הסאונד למתכתי ובלתי נסבל לאוזניים רגישות.

בתחום המשחקים נותן המכשיר חוויה טובה מאחר ורוב המשחקים הקלילים הם אינו אתגר עבור המעבד הגרפי נוסף על משחקים בעלי דרישת גרפיות גדולות.

סוללה

סוללת המכשיר, אשר אינה ניתנת לשליפה, מגיעה בנפח של 4,100 מיליאמפר/שעה. בעוד רבים ממכשירי הקטגוריה הדומה סובלים מבעיית סוללה והצורך בסחיבת מטען לכל מקום, ה-Redmi Note 4 בא לפתור לכם את הבעייה ולמעשה זהו היתרון הבולט ביותר במכשיר.

בשימוש יומיומי סביר ניתן היה להגיע לכמעט יומיים של שימוש ללא טעינה בעוד ששימוש אינטנסיבי במכשיר קיצר את חייה ביום שלם, מה שעדיין איפשר לי לעבור את היום ללא צורך בחיבור לקיר.
אם חיי סוללה חשובים לכם יותר מכל, זה משהו ששווה לקחת בחשבון.

מחיר המכשיר נגיש במיוחד ועולה בין 819 ל-1439 שקלים בשוק הפתוח.