מי שמתכנן לקנות אונליין בנובמבר צריך לבדוק לא רק כמה הוא משלם, אלא גם למי. המרכז לצמיחה פיננסית של בנק הפועלים פרסם מדריך שמסביר איך מזהים הונאות דיגיטליות בחודש הקניות. הוא מגיע על רקע נתונים על הוצאות שיא ועל זינוק בתשתיות פישינג.
רוצים לראות אותנו יותר בגוגל? הוסיפו את The Verifier כמקור מועדף
רנין מורדי, מנהלת המרכז, כותבת שהגנה על הכסף היא חלק מהתנהלות פיננסית נכונה, ושקונים צריכים לוודא למי הם משלמים ולא להסתכל רק על ההנחה. נובמבר כולל את ShoppingIL, יום הרווקים ב-11.11, Black Friday ו-Cyber Monday.
הוצאות שיא ותשתיות פישינג שנחסמו
בנובמבר 2025 הישראלים הוציאו בכרטיסי חיוב 49.6 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 12% לעומת נובמבר שנה קודם. מתוך הסכום הזה, 29.7 מיליארד שקל היו בעסקאות אונליין ובעסקאות שבהן הכרטיס לא הוצג פיזית. ממוצע ההוצאות היומי באונליין הגיע לכ-991 מיליון שקל, ושיא, לפי המדריך.
ב-Black Friday עצמו הוציאו הישראלים 989 מיליון שקל בשש שעות בלבד, בין שמונה בבוקר לשתיים בצהריים. בשיא נרשמו יותר מ-20 אלף עסקאות בדקה.
במקביל זינק מספר תשתיות הפישינג. לפי מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2025 טופלו ונבלמו 31,657 תשתיות פישינג, לעומת 4,491 ב-2024, כמעט פי שבעה בתוך שנה.
למה לחץ זמן מקשה לזהות פישינג
המדריך מפנה למחקרים שמצאו שלחץ זמן פוגע ביכולת לזהות הודעות מזויפות. במחקר אחד, אנשים שקיבלו 15 שניות לבחון מייל זיהו פישינג וקישורים לא בטוחים טוב יותר מאלה שקיבלו שבע שניות.
מחקר אחר, בהשתתפות 600 אנשים, בדק עד כמה הם מבדילים בין הודעות פישינג להודעות עסקיות אמיתיות. הביטחון של המשתתפים ביכולת שלהם לא ניבא היטב את היכולת בפועל.
גם העצה הוותיקה לחפש שגיאות כתיב ועברית עקומה כבר לא מספיקה, לפי המדריך, משום שבעזרת בינה מלאכותית (AI) אפשר לייצר במהירות הודעה מנוסחת היטב ועיצוב משכנע. המדריך מציע לשאול מה ההודעה רוצה שנעשה עכשיו: ללחוץ על קישור, למסור פרטים, להזין כרטיס או לשלם מהר. אם התשובה כן, זה הרגע לעצור לבדיקה.
הודעות משלוח מזויפות: 470 מיליון דולר באובדן
הודעות מזויפות על משלוחים הן אחת מהונאות ה-SMS הנפוצות. לפי נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC), בשנת 2024 דיווחו צרכנים על 470 מיליון דולר שאבדו בהונאות שהתחילו בהודעות טקסט. הסוג שדווח הכי הרבה היה הודעת משלוח מזויפת.
הנוכלים משתמשים בניסוחים כמו "לא הצלחנו למסור את החבילה", "חסרים פרטים בכתובת" או "נדרש תשלום קטן לשחרור המשלוח". לפי המדריך, ההודעות האלה משכנעות כי בנובמבר רבים באמת מחכים לחבילה.
מי שקיבל הודעה כזו לא צריך לבדוק אותה דרך הקישור. המדריך ממליץ להיכנס באופן עצמאי לאתר או לאפליקציה שבהם בוצעה ההזמנה ולבדוק שם את סטטוס המשלוח.
שש בדיקות לפני הקנייה ואחריה
המדריך מונה שש בדיקות:
- קישור לאתר: מי שהגיע לאתר דרך קישור צריך לבדוק את הכתובת. אם החנות מוכרת, עדיף להיכנס אליה ישירות.
- מחיר חריג: כדאי להשוות אותו במקום נוסף. מחיר חריג הוא סיבה לבדיקה, לא סיבה למהר.
- חנות לא מוכרת: יש לחפש עליה מידע מחוץ לאתר שלה, לבדוק פרטי קשר ולקרוא ביקורות במקורות נוספים.
- שלב התשלום: בקשה לפרט שלא ברור למה הוא נחוץ היא סיבה לעצור ולבדוק.
- הודעה על חבילה: לא ללחוץ אוטומטית, אלא להיכנס בעצמכם לאתר או לאפליקציה של ההזמנה.
- אחרי הרכישה: לעקוב אחר חיובי כרטיס האשראי ולוודא שכל עסקה מוכרת. מי שמזהה חיוב שלא ביצע צריך לפנות מיד לחברת האשראי.
המדריך מדגיש שלא צריך לפחד לקנות אונליין, ושלא כל הודעה שמגיעה צריכה לקבל החלטה באותו רגע.
שאלות ותשובות
49.6 מיליארד שקל. ישראלים הוציאו בכרטיסי חיוב 49.6 מיליארד שקל בנובמבר 2025, עם ממוצע יומי באונליין של כ-991 מיליון שקל, ומערך הסייבר הלאומי טיפל ובלם 31,657 תשתיות פישינג ב-2025 לעומת 4,491 ב-2024.
בבדיקת הפעולה שההודעה מבקשת לבצע. המדריך מציע לבדוק אם ההודעה דורשת ללחוץ על קישור, למסור פרטים, להזין כרטיס או לשלם מהר, ולעצור לבדיקה אם התשובה חיובית.
989 מיליון שקל. הסכום הוצא בשש שעות בלבד בין שמונה בבוקר לשתיים בצהריים, כאשר בשיא נרשמו יותר מ-20 אלף עסקאות בדקה.
470 מיליון דולר בשנת 2024. לפי הנציבות, הודעות משלוח מזויפות היו סוג ההונאה שדווח הכי הרבה מבין ההונאות שהתחילו בהודעות טקסט.
לא ללחוץ על הקישור שבהודעה. המדריך ממליץ להיכנס באופן עצמאי לאתר או לאפליקציה שבהם בוצעה ההזמנה ולבדוק שם את סטטוס המשלוח.
לפנות מיד לחברת האשראי. המדריך ממליץ לעקוב אחר חיובי כרטיס האשראי לאחר הרכישות ולוודא שכל עסקה מוכרת לקונה.
