ישראל עשתה היום (חמישי, 05.09) צעד משמעותי בזירה הטכנולוגית הבינלאומית עם חתימתה על האמנה הראשונה מסוגה להסדרת השימוש בבינה מלאכותית. האמנה, שגובשה על ידי מועצת אירופה, מציבה את ישראל לצד מעצמות טכנולוגיות כמו ארצות הברית ובריטניה בחזית המאמץ העולמי להתמודד עם האתגרים האתיים והחברתיים שמציבה הטכנולוגיה המתקדמת.
במרכז האמנה עומדים עקרונות של הגנה על זכויות אדם, שמירה על ערכים דמוקרטיים ושלטון החוק. היא מתייחסת בעיקר לשימושי בינה מלאכותית במגזר הציבורי, אך גם דורשת מהמדינות החתומות להתייחס להשלכות של שימושים אלה במגזר הפרטי.
עיקרי האמנה:
- מטרת האמנה: לקדם שימוש אחראי בבינה מלאכותית ולמנוע פגיעות בזכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק.
- תחולת האמנה: חלה בעיקר על המגזר הציבורי, אך דורשת גם התייחסות לסיכונים במגזר הפרטי. מוחרגים שימושים צבאיים וביטחוניים.
- חובות המדינות: לנקוט בצעדים להגנה על זכויות אדם בהתאם למשפט הבינלאומי והמדינתי.
- הגנה על עקרונות מרכזיים: אוטונומיה, שקיפות, אחריותיות, שוויון, פרטיות, אמינות, אבטחה ובטיחות.
- הגנה מפני פגיעה בזכויות אדם: יצירת מנגנונים לאומיים לתלונות, חובת תיעוד וזכות לערעור לגורם אנושי.
- זיהוי ומניעת סיכונים: המדינות מחויבות לזהות, להעריך ולמזער סיכונים ממערכות בינה מלאכותית.
- יישום מדורג ודיפרנציאלי: יישום הדרגתי של ההוראות בהתאם לצרכים ונסיבות, חשוב לישראל ומדינות נוספות.
תהליך גיבוש האמנה היה ארוך ומורכב, והשתתפו בו נציגים ממשרדי ממשלה שונים בישראל, ביניהם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. הצוות הישראלי הצליח להשפיע על הנוסח הסופי של האמנה כך שישקף את האינטרסים של ישראל ואת מדיניותה התומכת בחדשנות.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, שהובילה את המהלך, הדגישה את חשיבותו של צעד זה עבור ישראל. "חתימתנו על האמנה מציבה את ישראל בחזית המאמץ העולמי לפיתוח אחראי של בינה מלאכותית", אמרה גמליאל. "זה צעד משמעותי בשמירה על מעמדנו כמעצמת טכנולוגיה, תוך הבטחת שימוש אתי ואחראי בטכנולוגיות מתקדמות."
החתימה על האמנה מסמנת תחילתו של עידן חדש ברגולציה של בינה מלאכותית, ומציבה את ישראל בעמדה מובילה בעיצוב המדיניות העתידית בתחום זה.