לפני מספר שבועות הכריזה וואווי על סדרת מכשירי ה-Mate 20 שכוללת את ה-Mate 20, Mate 20x, Mate 20 Porsche Design וכמובן מכשיר ה-Mate 20 Pro, שבשבילו התכנסנו כאן. דגם הפרו הוא אחד הדגמים הבולטים ביותר בסדרה מאחר והוא כולל בתוכו את כל מה שצריך בחבילה, מבלי להתפשר כמעט על שום דבר.
לפני שאתחיל, הגילוי הנאות המתבקש הוא שגם אני הייתי באירוע ההשקה בלונדון מטעם וואווי, והם בהחלט דאגו לספק חוויה מדהימה וסוחפת מהרגע הראשון, ועד החזרה ארצה עם המכשיר החדש. יחד עם זאת, מבחינה אישית אני מרגיש חייב לספק את הסקירה הכנה ביותר שאני יכול לתת על המכשיר, וזה מה שאתם הולכים לקבל.
העיצוב ואיכות הבנייה
בתחום העיצוב, וואווי יצרה מכשיר שמקדימה נראה קצת סטנדרטי יחסית למכשירים שהושקו לאחרונה, עם קווי דמיון גדולים מאוד למכשירי ה-Galaxy S האחרונים של סמסונג, כולל טרנד המסך הקמור, אך הצד האחורי של המכשיר דווקא מעניין יותר. בגב המכשיר שילבה החברה גב זכוכית עם טקסטורה שמלבד העובדה שכיף לשחק איתה, היא גם מסייעת במניעת החלקה מהיד ומטשטשת קצת את טביעות האצבעות, אך יש גבול למה שהיא יכולה לעשות.
בחלק הקדמי, וואווי ציידה את המכשיר במסך בגודל 6.39 אינץ' מסוג AMOLED שמספק ראות טובה ביותר. בראש המכשיר תמצאו מגרעת מרובעת, שממשיך את הטרנד של האייפון X, שלדעתי הוא נוראי ביותר ומוריד קצת מיופיו של המכשיר. אך המגרעת שם לא רק בגלל סיבות אסתטיות. בתוך המגרעת, הטמיעה וואווי את מצלמת ה-24 מגה פיקסל האיכותית לצד סט חיישנים שמסייעים ליכולת זיהוי הפנים, עליה ארחיב בהמשך. לאלו מכם שמפריעה להם האסתטיות של המגרעת כמוני, וואווי מאפשרת "לבטל" אותה באמצעות השלמת המסגרת בצבע השחור, מה שמקטין מעט את התצוגה במסך אבל מביא קצת פיסת שקט לעיניים.
וואווי יצאה בסדרת צבעים מדהימה למכשיר שמושכת את העין. "לצערי" אני קיבלתי בערב ההשקה את צבע הכחול-חצות, בזמן שחמדתי את הצבע הירוק של חלק מחבריי למשלחת. בנוסף לצבע המכשיר, החברה החליטה לצבוע גם את כפתור הכיבוי וההדלקה בצבע שונה, שאמנם לא מהותי בעיצוב אבל מרענן כשמסתכלים על המכשיר.
אבטחה
את חיישן טביעת האצבע לא תמצאו בגב המכשיר, וגם לא בכפתור הבית שלו – בעיקר בגלל שאין לו אחד. וואווי הטמיעה את חיישן טביעת האצבע מתחת למסך המכשיר, ובכך הפכה להיות אחת מהחברות הראשונות לשלב טכנולוגיה שכזו במכשירי סלולר. החיישן מגיב במהירות ללחיצה ופתיחת המכשיר נעשית תוך פחות משנייה. יחד עם זאת, מיקומו של החיישן במקום ספציפי, מאשר בטווח מסוים, דורש הסתגלות ראשונית למיקום, תוך לא מעט החמצות פתיחה ראשונות. בנוסף לכך, ניסיתי לבדוק את זריזות החיישן עם אצבע רטובה, מה שבדרך כלל משפיע על חיישנים רגילים והתוצאה – זהה. המכשיר מתקשה לקרוא את טביעת האצבע כשהיא רטובה, ככל הנראה בגלל השתקפות האור בטיפות המים שמטשטשות את האצבע לחיישן בזמן הקריאה.
דגם הפרו בסדרה הוא גם היחיד שכולל מערך זיהוי פנים לאבטחה מוגברת והוא עובד בהחלט לא רע. בזמן ההתנסות שלי עם המנגנון, הופתעתי לגלות כמה מהר הוא מזהה את הפנים ואפילו בחושך מוחלט. יחד עם זאת, הזיהוי אמנם מהיר מאוד ומזהה גם ממגוון זוויות סריקה, אך היתרון הפך לחיסרון בעיקר כשהמכשיר נפתח בכל פעם שהזזתי אותו ליד הפנים, או אפילו כיוונתי אותו אליהם לשנייה, ולא בהכרח בכוונה לפתוח אותו. כך יצא שעזבתי את החדר מספר פעמים כשהמכשיר נשאר לא נעול על השולחן.
הסוללה, אח, הסוללה
הסוללה היא אחד הדברים האימתניים במכשיר ומאוד רציתי להשאיר אותה לסוף הסקירה אך לא התאפקתי. מדובר ב-4,200 מיליאמפר של סוללה שמחזיק פשוט יום שלם. אבל יום שלם מלא. אני מודה שבהתחלה הייתי סקפטי, בעיקר כי וואווי היא לא הראשונה שמצהירה שהמכשיר שלה מחזיק יום שלם, כשבפועל אותם מכשירים שמצהירים על כך, מוסיפים כוכביות ומגדירים בעצם יום שלם כיום עבודה מ-9 עד 5. כאן מדובר ביום שלם של ממש.
בשימוש הראשוני קצת חששתי אז לא העמסתי יותר מדי כדי לא להצטרך לבזבז זמן טעינה כשאני צריך את המכשיר. אותו חשש השאיר אותי בסוף היום עם 50 אחוזי סוללה. בהמשך החלטתי שאני לא מטעין את המכשיר בלילה וממשיך איתו ביום שאחרי כדי לראות עד לאן הוא מסוגל לקחת אותי. ההחלטה הזו השאירה אותי עם סוללה עד למחצית היום שאחריו. בשימוש כבד יותר, הסוללה נותרה בסוף היום ברף 30 האחוזים.
החשש מבזבוז הזמן בטעינה גם כאן התבדה כשגיליתי שהמכשיר נטען במלואו תוך קצת יותר משעה, כאשר לאחר 30 דקות כבר הייתי עם 70 אחוזים. כל הדבר הנפלא הזה קורה בזכות יכולת הטעינה המהירה של המכשיר והמטען המהיר שמסופק עם המכשיר בקופסה, בניגוד לסטנדרט הרווח אצל יצרניות אחרות. מבחינתי חיי סוללה ארוכים במכשיר הם אחד מאבני היסוד בהכרזת מכשיר חדש ובמקרה הנוכחי, יצרניות רבות צריכות ללמוד מוואווי.
בונוס: לא רק שהסוללה משאירה אחוזים גבוהים בסוף היום, היא גם מוכנה לתת מעצמה ולהטעין גם מכשירים אחרים. וואווי הכניסה משהו שהיא קוראת לו Wireless Reverse Charging, וכשמו כן הוא – הסוללה מסוגלת להטעין מכשירים אחרים בצורה אלחוטית. מעבר לפרקטיות שבדבר, כל אדם שתראו לו את זה יישאר עם פה פעור ויזכור את המכשיר לטובה. ובמקרה הזה, בצדק.
חוויית השימוש והביצועים
התוכנה היא מבחינתי העקב אכילס של המכשיר. אני אמנם רגיל להשתמש במכשירים מבוססי אנדרואיד אבל מכשירים עם אותה מערכת שמונעים ממני את מגירת האפליקציות, פוגעים לי בחוויית השימוש. אבל זה עניין של טעם. עוד דבר שייתכן כי הוא עניין של טעם זה עניין ההתראות. לעומת אפליקציות ביתיות כמו החייגן ואפליקצית האסמס, התברר כי וואווי אינה מאפשרת להציג אייקונים של אפליקציות צד שלישי במסך ה-Always On מה שהקשה עליי במיוחד להתעדכן בהתראות. לעומת זאת, נורת הלד של ההתראות עזרה אך גם היא קטנה ומפיקה אור חלש יחסית.
מעבר לבעיות שציינתי (שאולי יתבררו כאישיות בלבד ונוחות לאחרים), ממשק המשתמש של וואווי, EMUI בגרסה 9, רץ חלק וללא לאגים על המכשיר שמריץ את מערכת ההפעלה אנדרואיד פאי, 9.0. תפריטי ההגדרות מעט עמוסים באפשרויות, אך החיפוש המובנה מקל על מציאת דברים בקלות. כאמור, ממשק המשתמש של וואווי אינה מאפשר מגירת אפליקציות ולכן כל האפליקציות שתתקינו ישובצו ישר על המסך, אותן תוכלו כמובן לסדר בתיקיות, כמו באייפון.
תיקון: מגירת האפליקציות אכן קיימת וניתן להפעיל אותה בהגדרות. החיפוש אחר המגירה בהגדרות הוא לא אינטואיטיבי אך כאמור, אפשרות החיפוש יעילה במיוחד.
את מכשירי המייט 20 מפעיל המעבד החכם זוכה הפרסים של וואווי – Kirin 980. המעבד משתמש בבינה מלאכותית ללימוד השימוש במכשיר ובכך להתאים את כח העיבוד הנדרש לכל פעולה שאתם עושים. אני לא בטוח אם זה בגלל שהמכשיר אצלי רק חודש (למרות שהעמסתי עליו לא מעט) אבל לא הורגשה בעייתיות בביצועים והכל רץ חלק.
המצלמה
המצלמה היא גם אחת מאבני היסוד עליה נבנה המכשיר. מערך המצלמות המשולש, הכולל חיישני צילום בגדלים של 40, 20 ו-8 מגה פיקסל, עם יכולות עדשה רחבה וטלפוטו, מספק תמונות איכותיות כמעט בכל תנאי צילום. בדומה לטרנד שהציגו חברות אחרות, וואווי שילבה יכולות בינה מלאכותית גם במצלמה של המייט 20 פרו, שמסייעת להתאים את מצב הצילום באופן אוטומטי. כך למשל, אם המצלמה מזהה כי עומד מולה בן אדם, היא ישר תעבור למצב פורטרט. אם התרחיש המזוהה יהיה נוף או אפילו צילום של עצם קרוב מאוד, המצלמה תעבור למצב אופטימלי לצילום נוף או למצב מאקרו, שהוא דרך אגב די מדהים.
התמונות במצב הצילום הרגיל יוצאות חדות ומספקות צבעים יפים הקרובים למציאות. בנוסף, עדשת הטלפוטו במכשיר מסוגלת לסייע בזום X3 איכותי ויוצא דופן ממכשירים מקבילים. כך למשל אתם יכולים לעמוד במקום ולצלם אובייקט ממרחק של כמה מאות מטרים מבלי לאבד את איכות התמונה. מנגד, העדשה הרחבה של מערך הצילום, מאפשרת לכם לעמוד באותו מקום ולהכניס כמה שיותר אובייקטים בכל הפריים, מבלי לזוז מילימטר.
צילום הפורטרט, שמזוהה בד"כ בצורה אוטומטית כשהמצלמה מזהה שמולה עומד אדם, נראה קצת מלאכותי בהשוואה למתחרים המובילים. במרבית המקרים צילום הפורטרט סיפק תמונות שלא מביישות צילומי סטודיו, אך בחלק מהמקרים הטשטוש יוצא מעט כבד יחסית לתרחיש הצילום, ונותן תחושה קצת לא טבעית של הבלטת האובייקט. כמו כן, צילום במצב הפורטרט לא עובד על עצמים דוממים. לחילופין, תוכלו להשתמש באפשרות הצמצם (Aperture) כדי ליצור את אפקט ה"בוקה" עבור כל דבר, וגם לשלוט בעוצמת הטשטוש גם לאחר הצילום. התוצאות במצב הצמצם של המצלמה טובות יותר מאלה שבמצב הפורטרט המובנה.
גם וואווי הכניסו את הגרסה שלהם לאנימוג'י של אפל והמקבילה בסמסונג. הדמויות המשעשעות מדייקות כמעט לרוב בתזוזות הפנים, עד לרמת זיהוי הלשון שעולה ויורדת. בנוסף, חיישן העומק שמצטרף למצלמה הקדמית של המכשיר, מאפשר סריקה של עצמים דוממים והפיכתם ליצורים וירטואלים חיים, איתם אתם יכולים לבצע אינטראקציה. באירוע ההכרזה קיבלנו הדגמה של הסריקה והשימוש והתוצאה הייתה טובה במיוחד. כששאלנו אם נוכל לסרוק כל דבר, ענו לנו המדגימים שהסריקה מוגבלת רק לעצמים עם מאפיינים ברורים של ידיים, רגליים, ותווי פנים ברורים, כמו הפנדה שנסרקה. אפליקציית הסריקה תהיה זמינה בהמשך השנה.
באור יום ותנאי צילום אופטימאליים, איכות התמונות אינה ניתנת לויכוח, אך התוצאה המפתיעה ביותר היא בלילה ובתנאי צילום קשים יותר. עד היום, כשהשמש הייתה שוקעת, מרבית הסמארטפונים היו נכשלים בלספק תמונה איכותית ומפורטת, תוך שמירה על תרחיש צבעים הגיוני, אבל המגמה השתנתה במכשירים האחרונים. וואווי לא נשארה מחוץ למשחק והיא מספקת תמונות מוצלחות ביותר באותם תנאים קשים, אם כי בחלק מהתרחישים המצלמה מבקשת להשאר יציבים עוד מספר שניות לחידוד התמונה. במידה וזזתם, תקבלו את התמונה שיצאה לפני שבוצע החידוד. כמו כן, צילום ב-40 מגה פיקסל בתנאים טובים מספק תמונות חדות ומפורטות, גם כשמגדילים את התמונהף אך בתנאים קשים מתברר כלא אופטימלי במיוחד, ודורש לבצע שינויים כדי להוריד את הרזולוצייה.
מצב הלילה של דגם הפרו הוא די מוצלח אך אינו משנה הרבה כשמצלמים באיזורים בהם יש מקורות אור כמו פנסי רחוב, אורות בניינים וכו'. בניסיון לצלם עם ובלי מצב הלילה, נוכחתי לגלות בחלק מהמקרים שצילום ללא המצב סיפק תמונות טובות יותר. במקרים אחרים, זה שיפר את התמונה ממש מעט. הצילום במצב הלילה נתמך גם בשימוש בעדשה רחבה וביכולות הזום.
[sciba leftsrc="https://theverifier.co.il/wp-content/uploads/2018/11/mate-20-pro-night-shot.jpg" leftlabel="צילום עם מצב לילה" rightsrc="https://theverifier.co.il/wp-content/uploads/2018/11/mate-20-pro-without-night-mode.jpg" rightlabel="צילום ללא מצב לילה" mode="horizontal" width=""]
המסך והמולטימדיה
אם נשים רגע בצד את משבר המסכים שצץ לאחרונה, המסך של המייט 20 פרו הוא אחד המסכים הטובים ביותר שיצא לי להתנסות בהם לאחרונה. המסך מסוג AMOLED וברזולוצייה של 3,120×1,440, בהיר במיוחד ומאפשר ראות טובה מכל זוית לצד צבעים יפים וחדים. יחד עם זאת, בהירות המסך המינימאלית היא עדיין חזקה מה ש"מפתיע" לפעמים כשפותחים את המכשיר באמצע הלילה, או מאיר את כל החדר כשאתם רוצים להתעדכן בפייסבוק לפני השינה.
את המסך מלווים שני רמקולים – האחד נמצא באוזניית המכשיר ואילו השני נמצא בשקע הטעינה, ככל הנראה מטעמים עיצוביים. איכות הסאונד טובה אך לא ממש מספקת עוצמת סטריאו, מאחר והרמקול שבשקע הטעינה מרגיש חזק יותר מהשני. בנוסף, איכות הסאונד יורדת כשאתם מנסים להחזיק את המכשיר במגוון זויות, וזה בעיקר בגלל שאתם עלולים לחסום את הרמקול בטעות.
ואם כבר סאונד, בניגוד למכשיר המייט 20 הרגיל, בדגם הפרו לא תמצאו שקע אוזניות סטנדרטי. וואווי ככל הנראה העדיפה להקריב את החיבור שעוזב אותנו לאט לאט לטובת חומרה מתקדמת אחרת, והותירה אותו עם USB C בלבד. אבל היא עדיין מתחשבת במשתמשים שמבקשים להשאר עם אוזניות חוטיות, ומספקת זוג אוזניות איכותי בערכת המכשיר, לצד מתאם לשקע 3.5 מ"מ לאנשים ה"נוסטלגיים".
Loading ...