אפל (Apple) הכריזה על פתיחת ההרשמה למחנה היזמים השנתי שלה, תוכנית המיועדת לסייע למייסדים ומייסדות של חברות אפליקציות מקבוצות מיעוט ונשים. אולם, המבנה של התוכנית מעלה שאלות לגבי גישתה של אפל לשוויון והכללה.
השנה, אפל מחלקת את המחנה למספר קבוצות שונות. קבוצה אחת, המתקיימת פנים אל פנים, מיועדת למייסדים שחורים, היספנים/לטינים, וילידים. קבוצה שנייה, גם היא פנים אל פנים, מיועדת למייסדות נשים. בנוסף, ישנה קבוצה משולבת של נשים וקבוצות מיעוט שתתקיים באופן וירטואלי.
חלוקה זו מעוררת תהיות לגבי הגישה של אפל לשוויון והכללה. מדוע, למשל, מופרדות הנשים מקבוצות המיעוט האחרות? האם זה מרמז על תפיסה שונה של צרכיהן או אתגריהן? ומדוע הקבוצה המשולבת היחידה היא זו שמתקיימת באופן וירטואלי, ולא פנים אל פנים?
התוכנית עצמה מציעה הזדמנויות יקרות ערך למשתתפים, כולל שיעורי קידוד ממומחי אפל, מפגשים עם מנהלי החברה, וחברות שנתית בתוכנית המפתחים של אפל. אולם, השאלה נשארת האם הגישה המפוצלת הזו באמת משרתת את המטרה של קידום שוויון והכללה בתעשיית הטכנולוגיה.
מועדי התוכנית גם הם שונים עבור כל קבוצה:
- מייסדים מקבוצות מיעוט: 28 באוקטובר עד 1 בנובמבר
- מייסדות נשים וקבוצות מיעוט (וירטואלי): 11 עד 15 בנובמבר
- מייסדות נשים: 9 עד 13 בדצמבר
בעוד שאפל מציינת כי ההרשמה פתוחה למפתחים מכל העולם, ההפרדה בין הקבוצות והמועדים השונים מעלה שאלות לגבי ההשפעות הלא מכוונות של מדיניות זו. האם היא עלולה ליצור או לחזק סטריאוטיפים במקום לשבור אותם?
בעוד שמטרתה המוצהרת של אפל היא לקדם גיוון והכללה בתעשיית הטכנולוגיה, הגישה הנוכחית שלה למחנה היזמים מעוררת דיון חשוב על הדרך הנכונה להשיג מטרה זו. האם הפרדה היא הדרך הנכונה לקדם שוויון, או שמא גישה משולבת יותר הייתה יעילה יותר?