סקירה: Resident Evil 2 – המתים מעולם לא נראו טוב יותר

השעות הקטנות של הלילה. אנשי הבית כבר מזמן ישנים. אני מניח את האוזניות על האוזניים, מגביר את הווליום ומחשיך את כל הבית. על המסך הענק בסלון, דמותו של לאון פוסעת מעבר לדלת ונכנסת לחדר חשוך. אלומת האור מהפנס בקושי מצליחה להאיר את החדר ועיניי מתאמצות לנסות ולהבין מה מתרחש. שומעים רחשים מכל עבר. מימין לשמאל ולהיפך. קולות של גרירת מתכת, מים מטפטפים, פסיעות צעדים שהולכים ומתקרבים, ופתאום זה קורה – שלושה זומבים מגיחים מהאפלה עם מטרה אחת בלבד – לאכול אתכם חיים. איכשהו הצלחנו לברוח מחדר המוות הזה. עד לפעם הבאה.

התרחיש מעלה מתאר במדויק את אופיו של (Resident Evil 2 remake (RE2, אבל יש במשחק הזה עוד הרבה מעבר. חברת Capcom לקחה על עצמה פרויקט שאפתני שמעריצים רבים של הסדרה חיכו לו. אהרוס לכם ואקבע כבר כעת שהמעריצים לא יתאכזבו.

קלאסיקה שקמה לחיים

סדרת משחקי RE לבטח איננה זרה לגיימרים הוותיקים שבינינו. ראשיתה במשחק הראשון שיצא בשנת 1996 ובשנה שעברה שוחרר הכותר האחרון בסדרה. בנוסף למשחקים, מספר סרטים המבוססים על המותג שוחררו לבתי הקולנוע, דבר שהוביל לחשיפה לקהל גדול יותר. עם יציאתו בשנת 1996 המשחק הציג משחקיוּת חדשה, אטית, מצמררת ומחושבת שיצרה ז׳אנר משחקים חדש: הישרדות-אימה. הסיבה לכינוי זה היא שהמשאבים העומדים בידי השחקן (כמו תחמושת או אמצעי ריפוי) הם מאוד מוגבלים, דבר שגורם למחשבה רבה באם לירות על אויב מסוים, לנסות לחלוף על פניו מבלי להתגלות או פשוט לוותר ולנוס על נפשנו חזרה.

כיאה למשחקים שמקורם ביפן, עלילת סדרת המשחקים היא מסואבת ומורכבת אך כדי לא להלאות אתכם בכל פרטיה, אתמקד במה שרלוונטי למשחק הנוכחי. הרקע לעלילת המשחק היא תעלומה הקשורה למה שמתרחש בעיירה ההררית Racoon City. בזמן שהעיירה סובלת מניתוק מהעולם החיצון, פורצות שמועות על כך שמרבית התושבים עברו טרנספורמציה לזומבים. מה שגרם להדבקת תושבי העיר הוא נגיף T, כלי נשק ביולוגי שפותח במקור ע״י תאגיד Umbrella שמעבדות שלו נמצאות בסמיכות לעיר.

המשחק מתחיל עם פגישתם של לאון קנדי, שוטר טירון שמגיע לחקור את המתרחש בעיר, וקלייר קנדי, סטודנטית שהגיע לעיר על מנת למצוא את אחיה האבוד. השניים נתקלים בנחיל של זומבים ומחפשים יחד מוצא מהמצב המסובך. ניתן לשחק כל אחת מהדמויות, כאשר לכל דמות יש קו עלילה משלה אך לעיתים קווי העלילה מצטלבים זה עם זה.

לאט, מחושב ובטוח

במשחק עצמו ישנם מספר מוקדי התרחשות מרכזיים שהדמויות נעות ביניהן וזאת בכדי להשיג משאבים מסוימים, להיכנס למקומות חדשים באמצעות חפצים שנאספו ועוד. כפי שצוין, כמות המשאבים היא מוגבלת מאוד וכך גם נקודות השמירה, דבר שמצריך את השחקן למחשבה רבה לפני כל פעולה. מעבר לכך, מספר החפצים אותם ניתן לשאת גם הוא מוגבל, דבר שמוסיף על הדילמה של השחקן. פעמים רבות נצטרך לבחור אם לקחת אתנו תחמושת, צמחי מרפא או לוותר על אחד מהם בכדי לשאת מפתח שיוכל לפתוח דלת שעוד לא עברנו דרכה. המשחק כולו מלא בבחירות כאלו ואם השחקן לא בוחר נכונה זה יכול לעלות לו מהר מאוד בחייו. במשחק יש חפצים רבים ולכל אחד מהם ייחודיות. מאבק שריפה ניתן ליצור תחמושת, צמחי מרפא יכולים לשמש לריפוי פצעים או ניקוז רעלים, חלקי צינורות המאפשרים לסגור צינור קיטור שמונע מהשחקן להתקדם ועוד. לעיתים קשה לדעת למה משמש כל חפץ אבל אפשר להיות בטוחים שכל חפץ הוא בעל ערך ומטרה ספציפיים, ובכדי להתקדם ולפתור את הפאזלים העומדים בפני השחקן יש צורך לעשות שימוש בחפצים שונים.

מבחינת האויבים, לאורך המשחק אנו פוגשים בזומבים מסוגים שונים, החל מהסוג האיטי וכלה בבוסים שלוקח זמן רב להרוג וגם בוס אחד (ספוילר!!) שלא ממש אפשר להרוג. חלק גדול מהאויבים לא יפלו במהירות (כן, אפילו אם פגענו להם בראש במדויק) וחלקם האחר פשוט יחזרו לחיים לאחר זמן מסוים. בכל זאת…זומבים.

המתים מעולם לא נראו טוב יותר

כאמור מדובר במשחק שהוא remake, כלומר נוצר מחדש אך מתבסס על המשחק המקורי כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיה בת זמננו על מנת למקסם את החוויה. הדבר מאפשר שימוש במצלמה חופשית הנשלטת ע״י השחקן, שליטה הרבה יותר אינטואיטיבית וזורמת וכן קטעי מעבר באיכות מעולה. מבחינת המראה והאווירה של המשחק – גם בגזרה הזו אין תלונות אלא רק שבחים: העולם נראה ונשמע פשוט מדהים. הטקסטורות של המשחק, התאורה והאנימציות לא פחות ממדהימים. האלימות והפירוט הגרפיים גם הם ברמה מאוד גבוהה (דירוג 18 פלוס) וניתן לומר שהרבה זמן לא נראה משחק עם כל כך הרבה דם, גופות ואיברים קטועים שפזורים ברחבי המפה.

אפשר בהחלט לקבוע כי מבחינת מראה, המשחק הוא לא לבעלי קיבה חלשה. לכל זאת מתווסף סאונד מדויק (פרט לדיבוב הלוקה בחסר לטעמי) שמכניס אותנו לאווירת האימה הכללית ולתחושה שכל רגע יכול להיות האחרון שלנו. כאשר תשמעו נהמות, צעדים מתקרבים וכל מני סוגי רעשים שאין לכם מושג מהיכן מגיעים, קצב הלב שלכם בהחלט יעלה.

לסיכום אפשר לומר שמדובר במשחק שמחייה מחדש את הז׳אנר שדי הלך לאיבוד. מתקיים שילוב נדיר של עלילה, עם גרפיקה וסאונד שמהווים עטיפה מושלמת למשחקיות מלוטשת שמכניסה את השחקן לעולם מסוכן וקלסטרופובי, בו כל צעד יכול להיות האחרון. Capcom עשו עבודה מעולה ביצירת הרימייק הזה ולא סתם עולים קולות בקרב קהילת הגיימרים הדורשים רימייק גם למשחק השלישי בסדרה המקורית.